<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תכ"ו</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
ומאי דקא מיבעיא לך בהא דתנן בתרומות [פ"י מ"ח] דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו [משקל] עשרה זוז ביהודה שהן משקל חמש סלעים בגליל, ופירשה רבינו שמשון ז"ל בביטול גופו של דג טמא ומשום דבריה לא בטלה בששים אסרו כאן עד שיהא בו כדי שיעור זה ולפי מה שנתפרש בירושלמי [תרומות פ"י ה"ה] עולה לאחד בתשע מאות וששים. ואמרת שאבאר לך מה ראו להתיר בשיעור זה מה שאין כך בשאר הדברים החשובים. מה אפרש וכבר טרחנו הרבה ונלאינו למצוא פתח דבר זה ולא מצאנו. גם המשנה בעצמה לא מצאנו בה ידינו שגם פירושו של הרמב"ם ז"ל לא נתישב בעינינו מפני אותן קושיות שהקשית וצריכין אנו בה למודעי.
